<h1>אגודה מס' ביצה סימן ה'</h1>
<h2>דף ג:</h2>
וכל היכא דאסירא למיכל אסור נמי לטלטולי, אבל כופה עליו כלי שלא תשבר. בפרק כירה [מ"ג ע"א] מוקי לה רבי יצחק בצריך למקומו ואגב זה מטלטל לכסות הביצה. ופסקו התוספות כלי שמלאכתו לאיסור ומטלטלו לצורך גופו או מקומו בשבת או ביום טוב שיכול לטלטלו עד מקום שיצניעוהו שם. ועוד הביאו ראיה מפרק כל הכלים [קכ"ד ע"ב] אייתי שותא דליתב עלה. ומכאן מתירין לאדם ששכח כיסו עליו בערב שבת והוא בביתו יכול לילך לחדרו מקום המוצנע ויתירנו שם עם חגורו. אבל אם הוא בשוק או ברחוב שאין שם עירוב לא יביאנו בביתו אך יתיר חגורו במקום שנזכר. ואם הם בשפת חלוקו יתיר ויניחם ליפול, ויכול לומר לנכרי לשומרם ואם יביאם לא יחוש.
<h2>דף ד.</h2>
איתמר שבת ויו"ט רב אמר נולד בזה אסורה בזה ור' יוחנן וכו', וקא מיפלגי בהכנה דרבה, רב אית ליה הכנה. וקיימא לן כרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא. חדא הא דאמרן, ואידך ביו"ט של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה, ואידך ביו"ט של ראש השנה רב אמר נולדה בזה אסורה בזה.
